המדריך הסודי לטווחי השכר בהייטק הישראלי: מה שהחברות לא רוצות שתדעו

בשנת 2021 פרסמה חברת הייטק גלובלית משרד עבודה באמצעות LinkedIn. דרישות התפקיד היו סבירות: 3-5 שנות ניסיון, ידע בשפת תכנות פופולרית, יכולת עבודה בצוות. טווח השכר? “תלוי בניסיון”. שלושה חודשים אחר כך התברר שהחברה העסיקה שני מפתחים באותו בדיוק התפקיד: האחד קיבל 22,000 שקל בחודש, השני קיבל 35,000. ההבדל? האחד שאל כמה משלמים, השני שאל כמה הם מוכנים לשלם. זה ההבדל בין מי שמכיר את המשחק ומי שלא.

בהייטק הישראלי, מידע על שכר הוא כמו מתכונים סודיים של קוקה קולה – כולם יודעים שהם קיימים, אבל כמעט אף אחד לא יודע מה יש בפנים. החברות מעוניינות לשמור על העמום הזה מסיבה פשוטה: כאשר עובדים לא יודעים כמה מקבלים העמיתים שלהם, הם לא יודעים אם הם מקבלים יחס הוגן. אבל מה קורה כאשר המידע הזה נחשף? איך נראים באמת טווחי השכר בהייטק הישראלי, ומה הגורמים שקובעים את ההבדלים הענקיים בין עובד לעובד?

על פי סקר שנערך בקרב 2,847 עובדי הייטק בישראל ב-2024, ההבדל בשכר בין העובד הגבוה ביותר לנמוך ביותר באותו תפקיד יכול להגיע ל-180%. זה אומר שאם מישהו מקבל 20,000 שקל, מישהו אחר באותו תפקיד יכול לקבל 56,000. למה זה קורה? התשובה מורכבת יותר ממה שנדמה.

תחום	שכר ממוצע בישראל (2025)
הייטק	~31,400 ₪
הוראה	~11,000 ₪
סיעוד	~9,500 ₪
עיצוב גרפי	~12,000 ₪

התמונה הכללית: השכרים לפי תחום

הנתונים מגלים תמונה מעניינת. בעוד שמפתחי Full Stack מהווים את רוב הכוח האנושי בהייטק, הם לא בהכרח מקבלים את השכרים הגבוהים ביותר. מהנדסי DevOps ומומחי Machine Learning מובילים את המירוץ עם שכר ממוצע של 38,000-42,000 שקל לחודש. מפתחי Backend נמצאים במקום השני עם 28,000-35,000 שקל, ואילו מפתחי Frontend, למרות התחרות הגבוהה עליהם, מקבלים בממוצע 25,000-32,000 שקל.

אבל הנתון המעניין ביותר? מהנדסי מכירות טכניות (Sales Engineering) ומנהלי מוצר בכירים מקבלים עד 45,000 שקל בחודש – יותר מכמעט כל תפקיד טכני אחר. למה? בגלל שהם יודעים להביא כסף לחברה באופן ישיר ומדיד.

אבל רגע – האם זה הכל? בהחלט לא. התחום זה רק הגורם הראשון מתוך ארבעה גורמים שקובעים את השכר שלכם.

הוותק: משחק הסבלנות הארוך

נניח שאתם מפתח עם שלוש שנות ניסיון ומקבלים 28,000 שקל בחודש. האם אתם מרוצים? התשובה תלויה בזה איפה אתם מסתכלים. אם אתם מסתכלים על חבר שהתחיל איתכם באותה חברה ועדיין מקבל 22,000, אתם בטח מרוצים. אם אתם מסתכלים על מישהו עם 7 שנות ניסיון שמקבל 45,000, פתאום 28,000 לא נראים כל כך הרבה.

הנתונים מראים שמעבר הכי גדול בשכר קורה בין שנה 3 לשנה 5. מפתח עם 3 שנות ניסיון מקבל בממוצע 26,000 שקל, מפתח עם 5 שנות ניסיון מקבל 32,000 – עלייה של 23%. אבל המעבר הבא, מ-5 שנים ל-7 שנים, נותן רק 15% עלייה נוספת. למה? בגלל שאחרי 5 שנים אתם לא יותר “מפתח”, אתם “מהנדס בכיר” או “ארכיטקט”, ובתפקידים האלה השכר נקבע לא רק לפי הקוד שאתם כותבים אלא לפי ההחלטות שאתם מקבלים.

הנתון המפתיע? מפתחים עם 10+ שנות ניסיון לא בהכרח מקבלים יותר מאלה עם 7-8 שנים. הסיבה פשוטה: אחרי 10 שנים, אם אתם עדיין “רק” מפתחים, השוק מתחיל לתהות למה לא עברתם לניהול או לתפקיד אחר. זה לא הוגן, אבל זו המציאות.

המיקום: המפה הסודית של השכרים

“מיקום, מיקום, מיקום” – הביטוי הזה נכון לא רק בנדל”ן אלא גם בהייטק. אבל בניגוד למה שרוב האנשים חושבים, תל אביב לא תמיד המקום הכי משתלם לעבוד בו.

הנתונים מגלים תמונה מפתיעה: עובדי הייטק בחיפה מקבלים בממוצע 95% מהשכר של עמיתיהם בתל אביב, אבל עלות המחיה שלהם נמוכה ב-25%. זה אומר שברגע שמחשבים את הכוח הקנייתי האמיתי, עובד הייטק בחיפה יכול להיות במצב טוב יותר מעמיתו בתל אביב.

ירושלים מספרת סיפור אחר. השכרים שם נמוכים ב-15% מתל אביב, אבל יש שם פחות חברות, פחות תחרות, ולכן פחות הזדמנויות לקפוץ בין עבודות. התוצאה? עובדי הייטק בירושלים נוטים להישאר באותה חברה זמן ארוך יותר, מה שיכול להיות יתרון או חיסרון, תלוי איך מסתכלים על זה.

אבל הסיפור הכי מעניין הוא של הפריפריה. חברות הייטק שפותחות משרדים בבאר שבע, באשדוד או בנצרת מציעות שכרים שהם 80-85% מתל אביב, אבל הן מוכנות לתת הרבה יותר הטבות: רכב צמוד, תקציב גדול יותר להשתלמויות, גמישות בשעות העבודה, ולפעמים אפילו עזרה במימון דיור. כאשר מחשבים את זה בצורה מקיפה, עובד בפריפריה יכול להגיע למצב שהוא טוב יותר מעמיתו בתל אביב.

החברה: הגורם שקובע הכל

עכשיו אנחנו מגיעים לגורם הכי מעניין ולדעתי הכי חשוב: החברה. לא מדובר רק בהבדל בין חברות גדולות לקטנות – מדובר בתרבות ארגונית שונה לחלוטין שמשפיעה על השכרים.

חברות הייטק ישראליות אפשר לחלק לכמה קטגוריות ברורות:

“החד-קרניים” – חברות עם הערכה של מעל מיליארד דולר: אלה החברות שכולם מכירים – Wix, Monday, JFrog, ועוד. השכרים שם הכי גבוהים, אבל גם הציפיות הכי גבוהות. מפתח עם 5 שנות ניסיון יכול לקבל 45,000-50,000 שקל, אבל הוא יעבוד 50-60 שעות בשבוע ויהיה תחת לחץ קבוע.

חברות בינוניות עם 100-500 עובדים: אלה החברות שמנסות לחקות את ה”חד-קרניים” אבל עם פחות כסף. השכרים שם 80-90% מהחברות הגדולות, אבל האווירה יכולה להיות טובה יותר ויש יותר מקום לצמיחה מהירה.

הסטארט-אפים הצעירים: כאן המצב הכי מעניין. השכר הבסיסי יכול להיות נמוך יחסית, אבל האופציות יכולות לשנות את המשחק לחלוטין. בחברה שזה עתה גייסה סיבוב A, מפתח יכול לקבל 25,000 שקל בחודש אבל אופציות ששוות תיאורטית 200,000 שקל. האם זה שווה את הסיכון? זה תלוי בכמה אתם מאמינים בחברה ובכמה אתם מוכנים לסכן.

חברות הגלובליות עם משרדי פיתוח בישראל: Microsoft, Google, Amazon, Meta – כולם פה. השכרים שלהם הכי גבוהים, אבל גם הכי קשה להתקבל אליהם. מפתח שמתקבל ל-Google יקבל בין 50,000-70,000 שקל בחודש, בתוספת הטבות ששוות עוד 15,000-20,000 שקל. האם זה הכי טוב? לאו דווקא.

הפער המגדרי: הפיל בחדר

יש נושא אחד שכולם יודעים עליו אבל כמעט אף אחד לא מדבר עליו בקול רם: הפער המגדרי בשכרים. הנתונים מהסקר מראים שנשים בהייטק מקבלות בממוצע 12% פחות משכר מגברים באותם התפקידים. זה נכון גם כאשר מתקנים לוותק, תחום ומיקום.

הסיבות מורכבות. חלק מזה נוגע להטיות לא מודעות בתהליכי גיוס ומשא ומתן על שכר. נשים נוטות פחות לנהל משא ומתן אגרסיבי על שכר, וחלק מהמעסיקים מנצלים את זה. אבל יש גם גורמים אחרים: נשים לוקחות יותר חופשות לידה, עובדות יותר במשרות חלקיות, ופחות זמינות לשעות נוספות – דברים שמשפיעים על השכר בטווח הארוך.

האם זה הוגן? בהחלט לא. האם זה משתנה? לאט, אבל כן. חברות רבות מתחילות לפרסם טווחי שכר בהצעות העבודה, ויש יותר שקיפות בתהליכי קביעת השכרים.

איך להשתמש במידע הזה לטובתכם?

אז איך לוקחים את המידע הזה ומפעילים אותו? ראשית, הכינו את השיעורי הבית שלכם. לפני שאתם הולכים לראיון עבודה או מבקשים העלאה, דעו בדיוק מה השכר הסטנדרטי לתפקיד שלכם בהתאם לוותק, תחום ומיקום. אל תסתמכו על “הרגשה” או על מה שחבר אמר לכם – חפשו נתונים אמיתיים.

שנית, זכרו שהשכר זה לא רק המספר שכתוב על התלוש. חישבו את כל הפאקאג’: הטבות, אופציות, תקציב השתלמויות, ימי חופש, גמישות בשעות עבודה, עבודה מהבית. לפעמים עבודה עם שכר נמוך יותר אבל הטבות טובות יותר יכולה להיות כדאית יותר.

שלישית, אל תפחדו לנהל משא ומתן. הנתונים מראים שאנשים שמנהלים משא ומתן על שכר מקבלים בממוצע 15-20% יותר מאלה שמקבלים את ההצעה הראשונה. אבל תעשו את זה בצורה מקצועית ומבוססת נתונים.

הסוף של המשחק?

בסופו של דבר, המידע על שכרים בהייטק הישראלי הופך להיות יותר ויותר שקוף. חוקים חדשים מחייבים חברות לפרסם טווחי שכר, אתרים כמו Glassdoor מאפשרים לעובדים לחלוק מידע על שכרים, וחברות רבות מבינות שכדאי להן להיות שקופות כדי למשוך עובדים טובים.

אבל עדיין יש הבדלים עצומים בין עובד לעובד, בין חברה לחברה, בין תחום לתחום. הסיבה פשוטה: השוק מתפקד לפי חוקי היצע וביקוש, ולא לפי חוקי צדק או הגינות. אם אתם רוצים לקבל שכר טוב, אתם צריכים להיות בעלי ערך גבוה לחברה – ולדעת איך להציג את הערך הזה.

המידע הוא כוח, אבל רק אם יודעים איך להשתמש בו. עכשיו שאתם יודעים את הנתונים, השאלה היא מה אתם הולכים לעשות עם הידע הזה.

מה דעתכם על השכר בהייטק? קיבלתם הצעה מפתיעה? ראיתם פערים מוגזמים בין מועמדים? ספרו בתגובות או שלחו לנו סיפור מעניין.